בלוטת התריס

התגלתה אצלך קשרית בבלוטת התריס – מה הצעד הבא?

 

גילוי קשרית בבלוטת התריס מביא עמו חששות רבים; אומנם מדובר בתופעה שכיחה למדי, וברוב המקרים הקשרית היא שפירה, אך עדיין יש לאבחן בשל הסיכוי לגידול סרטני.

אם כן, מה מצפה לך ומהו הצעד הבא לאחר גילוי קשרית בבלוטת התריס?

קשרית בבלוטת התריס מאובחנת או בעקבות תסמינים שונים שעליהם מדווח המטופל, תסמינים אלו יכולים להיות ממצאים מוחשיים, בדמות 'גוש' באזור הגרון אשר ניתן למישוש בעזרת היד, או ממצאים תחושתיים: מחנק או חוסר נוחות בגרון, קשיים בבליעה, קשיי נשימה ועוד. לעתים תתגלה הקשרית דווקא במהלך בדיקות דימות שונות (אולטרסאונד למשל), שיתבצעו בעקבות חשד לפעילות לא תקינה של בלוטת התריס או במקרה לחלוטין במסגרת בדיקות דימות.

שלב האבחון כולל בדיקת אולטראסאונד של הקשרית והוא מאפשר לרופא להבין יותר על אופייה של הקשרית; מהו גודלה, היכן היא ממוקמת וכמה קשריות כאלו התפתחו באותו אזור (לעתים תתפתח קשרית אחת בלבד, ולעתים יופיעו כמה יחד). כל אלו יאפשרו לו להחליט האם יש לבצע בדיקת ביופסיה לקשרית, המכונה FNA, ביופסית מחט דקה.

ביופסיה היא תהליך קצר בו נלקחת דגימה מהרקמה אשר מועברת לבדיקת מעבדה ציטופתולוגית. במעבדה נבחנים המאפיינים ההיסטולוגיים של הגוש וניתן במרבית המקרים לקבוע האם מדובר בגידול סרטני או בגוש שפיר.

ומה קורה לאחר נטילת הביופסיה?

הרופא המטפל מקבל את תשובות הביופסיה, שבאופן כללי ניתן לחלק לשלושה סוגים:

  • קשרית שפירה: תשובה כזו מעידה כי מדובר בגוש שאינו סרטני. הרופא, בשיקלול של תוצאות בדיקת הביופסיה עם שאר הנתונים, ימליץ אם להסתפק במעקב בלבד (שיאפשר לו לוודא שאופי הגוש אינו משתנה) או, במקרים מסוימים, ימליץ לכרות את הגוש על אף היותו שפיר. כריתת קשרית שפירה תתבצע בדרך כלל רק במקרים בהם היא גורמת לפגיעה באורח החיים התקין. לדוגמה, אם היא מפעילה לחץ גדול על הגרון, גורמת לבעיות נשימה ועוד. בכל מקרה אחר, ימליץ בדרך כלל הרופא על מעקב תקופתי.
  • קשרית ממאירה: תשובה כזו מעידה כי מדובר בגידול סרטני, מה שיביא לרוב להחלטה על עריכת ניתוח. יש לציין שגם כאן לא מדובר בהחלטה גורפת וחד-משמעית; הרופא המטפל יחליט אם לבצע ניתוח בהתאם לתסמינים שעליהם מעיד המטופל, לנתוני הביופסיה ולמימצאים של האולטראסאונד.
  • אבחנה בלתי ברורה – הביופסיה אינה יכולה להצביע בוודאות על אופייה של הקשרית: ישנם מקרים שבהם בדיקת המעבדה הבוחנת את היסטולוגית דגימת הביופסיה אינה מצליחה לעמוד על אופי הקשרית, ואנשי המעבדה מתקשים לקבוע בצורה מוחלטת אם מדובר בגוש שפיר או ממאיר. במקרה כזה יצטרך הרופא להחליט אם להמשיך במעקב, או לבצע ניתוח במסגרתו תוסר הבלוטה במלואה או באופן חלקי, במטרה לאבחן במדויק את אופי הקשרית (ניתוח אבחנתי). לעיתים, במצב שכזה תבוצע ביופסיה נוספת טרם ההחלטה הסופית, בתקווה לקבל תשובה מדויקת יותר. במקרים רבים הרופא מחליט, אם בשל ביופסיה חוזרת שאינה ברורה או בשל גורמי סיכון נוספים, שיש לבצע ניתוח אבחנתי. במרבית המקרים (70-80%) אותן קשריות יתגלו כשפירות בבדיקה היסטולוגית שלאחר הניתוח (היסטופתולוגיה).

תשובה שאינה חד-משמעית לא מחייבת ניתוח

עד לאחרונה, תשובה שאינה חד-משמעית בנוגע לאופי הקשרית שהתגלתה בבלוטת התריס הובילה במקרים רבים לניתוח וזאת מאחר שהרופא מעדיף לרוב שלא להסתכן, נוקט בברירה הבטוחה ביותר שעומדת בפניו ומסיר את הקשרית. כאמור מרבית הקשריות מאובחנות לאחר הניתוח כשפירות.

אך כיום המצב שונה: אם מתקבלת תוצאה שאינה חד-משמעית בנוגע לאופי הקשרית, ניתן לבצע בדיקה חדשנית אשר תורמת לשיפור האבחון –אפירמה (Afirma ), אנליזה גנומית חדשה אשר בוחנת דפוס ביטוי גנים בקשרית בעזרת טכנולוגיה מתקדמת, ובשילוב עם אלגוריתם מתוחכם יכולה לקבוע האם דפוס זה משקף קשרית שפירה או לא שפירה, שמוגדרת כחשודה.

אם כן בדיקת אפירמה מספקת לרופא מידע נוסף אשר יכול לתרום לשפור האבחנה ובמקרים רבים יכולה למנוע פרוצדורה ניתוחית של הסרת הקשרית.

בדיקת אפירמה מתבצעת במעבדות של חברת וורסייט (Veracyte) האמריקנית. הדגימות נשלחות למעבדות החברה על ידי מעבדת 'פרונטו דיאגנוסטיקה', שמייצגת את וורסייט ופועלת בשיתוף עם חברת כצט בשיווק הבדיקה בארץ.