Afirma היא אנליזה גנומית חדשנית, מוכחת קלינית, המסייעת להפחתת ניתוחים מיותרים בבלוטת התריס. Afirma תורמת לשיפור האבחון והטיפול בקשריות בבלוטת התריס בכך שהיא מסייעת להבחין בין קשרית שפירה לחשודה במקרים בהם תוצאות הציטופתולוגיה אינן חד – משמעיות. כשבדיקת Afirma מצביעה על תוצאה שפירה יוכל הרופא, ברמה גבוהה של ביטחון, להמליץ להימנע מניתוח של בלוטת התריס ולבצע מעקב בלבד.
אבחון בשיטת אפירמה נעשה על בסיס דגימת ביופסיית מחט דקה (FNA) של המטופל:
בלוטת התריס (בלוטת המגן, התירואיד) מצויה בחלק הקדמי של הצוואר והיא בעלת חשיבות מרכזית לבריאות. ההורמונים המופרשים מהבלוטה, שלה צורת פרפר, עוזרים לגוף לנצל אנרגיה באופן יעיל ומוודאים שהמוח, הלב ושאר האיברים ימשיכו לעבוד.
הפרשה של הורמוני בלוטת התריס לדם מובילה לפעולות הבאות:
אם התגלתה אצלך קשרית או קשריות בבלוטת התריס סביר להניח שיש לך גם שאלות רבות. המידע באתר נועד לסייע לך להחליט על הצעד הבא וייתכן כי בעקבות כך יתאפשר לך להימנע מניתוח.
קשריות בבלוטת התריס הן גידולים תאיים שכיחים על גבי הבלוטה או בתוכה. בדרך כלל הקשריות קטנות מאוד (פחות מסנטימטר אחד) וניתן למשש אותן אבל לא לראותן. את הקשריות הגדולות אפשר לראות לפעמים. הן נראות כבליטה או נפיחות בצוואר. שכיחות הימצאות קשריות עולה עם הגיל ואפשר למצוא אותן בקרב נשים יותר מאשר בקרב גברים.
החדשות הן טובות! מרבית הקשריות בבלוטת התריס אינן גורמות בעיה בריאותית והטיפול הנדרש הינו מעקב בלבד. עם זאת, כאחת מכל 20 קשריות היא סרטנית. במקרים אלה הזיהוי המוקדם של קשריות הנגועות בסרטן והטיפול בהן הוא חשוב. לכן כדאי לפעול יחד עם הרופא המטפל להשגת אבחנה מדויקת וכך לקבוע אם יש צעדים נוספים שכדאי לנקוט לצורך הטיפול הטוב ביותר עבורך.
כדי לבצע אבחנה, הרופא ייקח דוגמה קטנה מרקמת הקשרית (ביופסיה) וישלח אותה לבדיקה ציטופתולוגית. במרבית המקרים תוצאות הביופסיה יכולות לשלול נוכחות של סרטן, ועל בסיס התוצאות הרופא שלך, יחד איתך, יוכל להחליט אם יש צורך בטיפול נוסף.
לפעמים, אף שגודל הדגימה שנלקחה ואיכותה היו טובים, תוצאות הביופסיה אינן חד-משמעיות. כלומר, לא ניתן לשלול או לאשר כי יש סרטן. בעבר, לפני זמינותה של בדיקת אפירמה, נהגו הרופאים במקרים אלה להמליץ על ניתוח של בלוטת התריס. במרבית הפעמים (70%-80%) התוצאה שהתקבלה הייתה שפירה ולכן בדיעבד הניתוח היה מיותר.
כיום, בדיקת אפירמה (Afirma) מאפשרת לרופא ולך לקבל מידע נוסף שיכול לשפר את האבחנה ובמקרים רבים למנוע ממך לעבור ניתוח מיותר.
שכיחות סרטן בלוטת התריס באוכלוסייה עולה. הסיבה לכך אינה ברורה, ונוטים ליחס זאת לשיפור באמצעי האבחון. ב-75% מהמקרים מדובר בנשים. המחלה מופיעה בגיל יחסית צעיר ביחס לסוגי סרטן אחרים – ב-66% מהמקרים מדובר בגילאי 20 עד 55. החדשות הטובות הן שמדובר בסרטן שההצלחה הטיפולית בו היא גבוהה מאוד כשהוא מתגלה מוקדם – שיעור ההישרדות ל-5 שנים מגיע ל-98%.
הסיכוי לחלות בסרטן בלוטת התריס גבוה יותר אצל בוגרים שנחשפו בילדותם לקרינה. הדבר נכון במיוחד לגבי אלה שנחשפו להקרנות לצוואר ולראש. גם רקע משפחתי של סרטן בלוטת התריס מעלה את הסיכון להיארעותו.
סרטן בלוטת התריס מאובחן על ידי ביופסית מחט דקה (FNA).
אם אבחנו אצלך קשרית אחת או יותר בבלוטת התריס, הרופא ירצה לוודא שהן לא נגועות בסרטן. הדרך הקלה ביותר כוללת נטילת דוגמת רקמה. דרך זו קרויה ביופסיה. הביופסיה נעשית בשאיבת מחט דקה (Fine Needle Aspiration- FNA). מדובר בהליך פשוט המבוצע על ידי רופאים מומחים שונים.
במהלך הבדיקה מוחדרת לבלוטת התריס מחט דקה מאוד (יותר דקה ממחט המיועדת לבדיקת דם), על מנת לאסוף דגימת תאים מהקשרית. הבדיקה מדויקת מאוד הודות לשימוש במחט הדקה המונחית על ידי אולטרסאונד. התהליך הוא פשוט ומהיר ואינו כרוך ביותר מאי-נוחות של דקירה. בדרך כלל גם אין דימום ולא דרוש שום מעקב או טיפול נוסף לאחר הבדיקה. אם חשים אי-נוחות או כאב ניתן לבקש מהרופא מרשם למשכך כאבים.
הדגימה נשלחת לציטופתולוג, רופא מומחה המאומן בזיהוי מחלות באמצעות בחינת תאים מבעד למיקרוסקופ. מטרתו לאבחן אם הדגימה שפירה (אין סרטן) או ממאירה (יש סרטן). אולם לפעמים הציטופתולוג אינו יכול לזהות בודאות אם התאים בדגימה שפירים או ממאירים, ואז האבחנה אינה חד-משמעית.
בדיקת אפירמה מסייעת בהפחתת אי-הוודאות תוך שימוש באנליזה גנומית חדשנית. בעזרת בדיקת אפירמה הרופא יוכל להמליץ בביטחון על המשך מהלך הטיפול ולקבוע אם יש לבצע ניתוח או שניתן לוותר עליו.
בדיקת אפירמה מסייעת לרופא שלך לראות את הסיפור השלם מאחורי הקשרית.
אף שהרפואה מתפתחת בקצב מהיר, עדיין קשה לפעמים לקבוע אם קשרית בבלוטת התריס נגועה בסרטן או לא. בדיקת אפירמה היא אנליזה גנומית המסייעת בסיווג מחדש של קשריות שיש קושי באבחנתן. הבדיקה פותחה על ידי מומחים בתחום מדע הגנום וכוללת ריצוף של RNA, טכנולוגיה המספקת מידע גנומי רחב, המזהה סמנים שונים לממאירות ומסייעת להבחין בין קשרית שפירה או חשודה.
בעזרת בדיקת אפירמה אפשר לדעת יותר על הקשרית גם במצבים שבהם האבחנה הציטופתולוגית אינה חד-משמעית. בכך הבדיקה יכולה לשנות באופן דרמטי את הדרך שבה הקשרית שהתגלתה בבלוטת התריס שלך תאובחן ותטופל, ולסייע לך להימנע מניתוח מיותר.
בדיקת אפירמה תורמת:
מעל 50% מהמקרים שבהם האבחנה הציטופתולוגית אינה חד-משמעית הבדיקה תצביע על קשרית שפירה. במקרים אלה הרופא יוכל להמליץ ברמה גבוהה של ביטחון להימנע מניתוח של בלוטת התריס ולבצע מעקב בלבד.
מוכחת מדעית : ביצועי הבדיקה והיכולת שלה לאבחן בין ממצא שפיר לחשוד בצורה מדויקת הודגמו במחקרים רחבי היקף שנוהלו על ידי מומחים מובילים בתחום האנדוקרינולוגיה ופורסמו בעיתונות מקצועית מובילה. הבדיקה נתמכת בהנחיות קליניות עולמיות.
מסייעת לרופא באבחון ובהתאמת הטיפול ותורמת לירידה בשיעור הניתוחים: לבדיקת אפירמה כבר 8 שנות ניסיון בעולם. במהלך השנים שבהן בדיקת אפירמה זמינה, יותר מ-40,000 ניתוחים מיותרים בבלוטת התריס נמנעו.
הבדיקה מיועדת למי שגילו מעל 21 שנים, עם ממצא של קשריות בבלוטת התריס, שגודלן למעלה מס"מ אחד, אשר קיבלו אבחון ציטולוגי לאותן קשריות שאינו מוגדר כשפיר או ממאיר. במקרים אלה הבדיקה תסייע בסיווג מחדש של הקשרית לשפיר או חשוד.
כדי לבצע אבחון, רופא מומחה יאסוף דגימה של תאים מהקשרית. האיסוף יתבצע באמצעות דקירת הקשרית שבבלוטה בעזרת מחט דקה תוך כדי הנחיית אולטרסאונד. איסוף התאים עבור בדיקת אפירמה יכול להתבצע כבר בביופסיה הראשונה . בדרך זו לא תידרש ביופסיית מחט דקה נוספת לאחר הגעת תשובות הציטופתולוגיה.
הדגימה תיאסף על ידי מעבדה מקומית ותשלח באמצעותה למעבדות חברת Veracyte בארה"ב.
הגנים בדגימה יוערכו על ידי בדיקת אפירמה במעבדות החברה בארה"ב. תוצאה תתקבל אצל הרופא המטפל לאחר שבועיים.
הבעיה: בין 15% ועד 30% מהביופסיות בבלוטת התריס לא מובילות לאבחנה ברורה – שפיר או ממאיר. ברוב המקרים ההמלצה היא לבצע ניתוח על מנת להגיע לאבחון ברור. אלא שב-70% עד 80% מהמקרים מתברר לאחר הניתוח כי הקשרית הייתה שפירה והניתוח היה מיותר (1).
הפתרון, הטכנולוגיה של אפירמה: בדיקת אפירמה כוללת ריצוף גנומי (RNA Sequencing) הנעשה על החומר שנלקח באמצעות ה- FNA. הריצוף יכול לזהות, ברמת רגישות גבוהה, שינוי בביטוי גנים, מוטציות, חסר של הטרוזיגוטיות ועוד. השינויים הגנומיים מתגלים בעזרתם של מודלים שונים וייחודיים המסווגים ברמת בטחון גבוהה בין קשרית שפירה או כזו החשודה כממאירה.
המחקרים הקליניים מראים כי מעל חמישים אחוז מהמקרים שבהם האבחנה הציטופתולוגית אינה חד-משמעית בדיקת אפירמה תצביע על קשרית שפירה (NPV גבוה מ-96%). תוצאה זו תסייע לרופא להמליץ בביטחון להימנע מניתוח של בלוטת התריס ולבצע מעקב בלבד.
.